החלטה בתיק ה"פ 29894-07-12

בבקשה לצו מניעה זמני

התובענה

1.       המבקשת בבקשה זו, המבקשת מס' 2 בתובענה (להלן - חברת הר-טוב), היא הבעלים של תחנת דלק בעפולה (להלן - תחנת הדלק).

       המבקש מס' 1 בתובענה (להלן - הארי) היה הבעלים של 95% ממניותיה של חברת הר-טוב. מניותיו הוחזקו בנאמנות על ידי המבקש מס' 4 בתובענה (להלן - דורון), שהיה בעצמו בעלים של 5% ממניות חברת הר-טוב.

המבקש מס' 3 בתובענה (להלן - אדם) הוא בנו של הארי.

המשיבה 3 (להלן - ליז) היא חברה בשליטתו של המשיב 4 (להלן - ראובן).

המשיב 1 (להלן - יוסף) הוא בנו של ראובן.

המשיבה 2 (להלן - איי. אנד. ג'יי) היא חברה בבעלותם המשותפת והשווה של אדם ויוסף.

לשם הנוחות, "המבקשים" בהחלטה זו  הם המבקשים בתובענה, ו"המבקשת" היא המבקשת בבקשה לצו מניעה זמני.

2.       ביום 9.3.09 נעשה הסכם בין הארי ובין איי. אנד. ג'יי, למכירת מניותיו של הארי (שהוחזקו כאמור בנאמנות אצל דורון), לאיי. אנד. ג'יי, כנגד תמורה בסך 1,800,000 ש"ח.

         יצוין, כי התמורה הוגדרה כהחזר הלוואת בעלים, שהלווה הארי לחברת הר-טוב.

         (להלן - הסכם העברת המניות, נספח א' לבקשה).

         המבקשים בתובענה טוענים כי על חשבון התמורה שולם להארי סך של 142,000 ש"ח בלבד, גם זאת מכספים שנמשכו מחברת הר-טוב ולא מכספים ישירים של איי. אנד. ג'יי.

3.       ביום 10.6.09 נעשה הסכם בין ליז ובין חברת הר-טוב, לפיו הלוותה ליז לחברת הר-טוב סך של 3 מיליון ש"ח (להלן - הסכם ההלוואה, נספח ב' לבקשה).

         להבטחת פרעון ההלוואה שעבדה חברת הר-טוב לטובת ליז את זכויותיה בתחנת הדלק    (להלן - המשכנתא).

אין חולק, כי סכום ההלוואה ניתן על ידי ליז לחברת הר-טוב.

עוד יצוין, כי חברת הר-טוב פרעה מכספי הלוואה זו חוב באותו סכום שהיא היתה חייבת לבנק הבינלאומי הראשון (סעיף 24.1 לתובענה).

על פי טענת המשיבים בכתב תשובתם לבקשה (טענה שלא הוכחשה על ידי המבקשים), יתרת חובה של חברת הר-טוב למבקשת (נכון ליום 1.3.12) עמד על סך של כ-2.8 מיליון ש"ח, ובתוספת ריבית פיגורים עלה סכום החוב על 3 מיליון ש"ח.

אין חולק כי מהגשת הבקשה ועד היום חברת הר-טוב לא פרעה את חוב ההלוואה לליז.